מתנדבים רבים, מארץ ומהעולם, מעורבים בפעילות בבית אורי, ביניהם צעירים של השירות הלאומי, סטודנטים, גמלאים ותיכוניסטים. המתנדבים מעורבים בכל תחומי החיים של החברים בסיוע בבתים, בעבודה לצד הדירים בסדנאות, ובהשתתפות בפעילויות הפנאי והתרבות.

 

סופיה שרר, השלימה שנתיים של שרות לאומי בבית אורי:

"החיים שלי הועשרו בזכות ההיכרות עם אנשים מרחבי העולם, מתרבויות אותן לא הכרתי. העבודה בגינת הירק הייתה המשמעותית ביותר עבורי – שרנו ביחד, עבדנו בהרמונייה והתחברנו ברמות שלא יכולתי לדמיין. למדתי שהחברים לובשים מסכות שונות משל מרביתנו, אך מאחורי המסכות הם כמוני וכמוך. בית אורי היה עבורי בית ותמיד ישאר כזה."

 

סרייה קוייז, מתנדבת מגרמניה: 

"למדתי לדבר ללא מילים, להבין רגשות, לחוות התנסויות באמצעים שונים של תקשורת. מצאתי כי בכל אדם ניתן לגלות עולם ומלואו שתחילה נראה נסתר לחלוטין. הזמן שלי בבית אורי היה אחד מהתקופות המדהימות והמעצימות בחיי. התחברתי לחברים מכל רחבי העולם, מתרבויות שונות – ומעל הכל – מצאתי מדינה אותה אני יכולה להגדיר כבית אליו ארצה לחזור בעתיד."

​

מורן תפארת, ש"ש בקומונה א':

"מהרגע שהסתיימה שנת השירות וככל שהזמן עובר אני מבינה כמה המקום המיוחד והכובש הזה נכנס לי ללב לא רק לשנה אחת, אלא לתמיד. כמה משמעותי וחשוב הוא עבורי לא משנה היכן אני ומה אני עושה- בצבא, בעבודה, במשפחה או עם חברים. בכל הזדמנות אשמח להזכיר את המקום והאנשים, לשתף ולספר, להעלות זיכרונות ולבוא לבקר.

רוצה להודות על הזכות לעשות את שנת השירות שלי בבית אורי, מקום קסום שמראה שאפשר לנצח את כל המגבלות ולהיות שמחים בחלקנו.

מקום שהוקם מתוך האמונה כי "לכל אדם יש מקום תחת השמש".

זכיתי להכיר כל כך הרבה אנשים מיוחדים שלכל אחד ואחת מהם יש את הסיפור המיוחד שלו ושלה- חברים, אנשי צוות, מתנדבים והקומונה הכי טובה שאפשר לבקש.

תודה שלימדתם אותי כל כך הרבה דברים פשוטים שאנחנו לא מספיק מעריכים ביום יום שלנו בעולם שבחוץ.

לחייך יותר, גם בלי סיבה אמיתית.

לצחוק עד שכואבת הבטן.

לשיר בקול מכל הלב.

להחזיק ידיים סתם ככה במשך דקות ארוכות.

לתקשר בלי מילים.

להעריך הצלחות קטנות כגדולות.

להיות מי שאנחנו בלי פילטרים מיותרים ופשוט להנות מההווה.

מאחלת לכולנו ללמוד אפילו רק קצת מהתמימות ומהלב הטהור שיש לאנשים האלו ולהיות טובים יותר למי שסביבנו ולעצמנו🤍"